החלטה בתיק ע"מ 2221/12

העורר הינו בעלים של מוסך וברגיל עוסק בפירוק והרכבת כלי רכב. ביום 16.7.12 נערך חיפוש במוסך שבבעלותו, ונמצאו בו חלקי רכב שונים, ובכלל זה מחשבים שפורקו מכלי רכב שונים. בין מחשבי הרכב, נמצאו תשעה מחשבים השייכים לכלי רכב שנגנבו בפרק הזמן שמנובמבר 2011 ועד מאי 2012.

בעקבות ממצאים אלה, הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בחלקי רכב גנובים וכן הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים. בית משפט קמא קיבל את הבקשה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ומכאן הערר שלפניי.

לטענת בא כוחו של העורר, אין מקום במקרה זה להורות על מעצרו של העורר. הסניגור לא חלק על כך שנמצאו מחשבי רכב גנובים, אולם לטענתו העורר נעדר יסוד נפשי של קבלת רכוש זה בידיעה כי הוא גנוב. נטען כי המדובר במי שעסקו הינו רכישה של כלי רכב וחלקי רכב, ומכירת החלקים, והכל באופן חוקי ובאמצעות מסמכים. בנוסף נטען כי גם אם קיימות ראיות לכאורה, אין הצדקה לשלילת חלופת מעצר. הסניגור הדגיש כי המדובר בעבירות רכוש במהותן, העורר נעדר עבר פלילי וניתן להבטיח ת התייצבותו למשפטו באמצעות ערבים ישראלים והפקדה כספית.

התביעה טענה מנגד כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת הערכאה הראשונה. התביעה הדגישה כי המדובר במי הגיעו לידיו תשעה מחשבי רכב מרכבים שנגנבו, באופן המצביע על עיסוק שיטתי. עוד נטען כי לנוכח היקף החלקים הגנובים אין מקום להורות על חלופת מעצר.

דיון והכרעה

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס לעורר. במוסך שברשותו נמצאו תשעה מחשבי רכב שזוהו כשייכים לרכבים שנגנבו החל מנובמבר 2011 ועד למאי 2012.

העורר נדרש במהלך החקירה להתייחס לשאלה כיצד הגיע רכוש זה לידיו. מעיון באמרותיו עולה כי העורר לא הצליח לספק הסבר להימצאותם ברשותו. יתר על כן, בגרסתו האחרונה במשטרה מסר כי מחשבי רכב הוא מפרק אך ורק מרכבים שלמים אותם הוא קונה לפירוק, ובשנה האחרונה רכש רק רכב אחד לפירוק. גרסה זו אינה מתיישבת עם העובדה כי תשעת מחשבי הרכב האמורים שייכים לרכבים שונים שנגנבו החל מנובמבר 2011 ועד למאי 2012, ולמעשה העורר לא הצליח לספק כל הסבר הגיוני להימצאותם ברשותו. כשעומת עם הימצאותם ברשותו טען כי אינם שלו או כי אינו יודע כיצד הגיעו למקום.

לנוכח מועד גניבת כלי הרכב בהם היו מורכבים המחשבים, לא ניתן לקבל את הטענה כי המדובר ברכוש שהגיע לידיו במקרה לאורך השנים. הגיונם של דברים מלמד כי תשעת מחשבי הרכב הללו הגיעו לידיו של העורר באופן שאינו מקרי, ולאחר שפורקו מכלי רכב שנגנבו (אם כי לא בהכרח בידי העורר).

מאחר וקיימות ראיות לכאורה לכך שמחשבי הרכב האמורים נמצאו ברשותו של העורר, ומאחר והעורר לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת להימצאותם ברשותו, המסקנה המתבקשת הינה כי העורר רכש או קיבל לידיו מחשבים גנובים אלה במהלך העת האחרונה, בייחוד לאור מועדי הגניבה של כלי הרכב.

משקבענו כי קיימות ראיות לכאורה, עלינו לבחון את קיומה של עילת מעצר. עניין לנו, על פניו, במי שקיבל לידיו תשעה מחשבי רכב שונים שנגנבו בתקופות שונות על פני פרק זמן של כחצי שנה. מספר המחשבים במקרה זה מלמד על פעילות ענפה ומשמעותית. אין המדובר באירוע חד פעמי, אלא בעסק שיטתי. כבר נפסק כי עבירות רכוש המבוצעות בהיקף ניכר יכולות להקים עילת מעצר של מסוכנות (ראו בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268; בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.1.10); ע"מ 1660/12 אלגעברי נ' התביעה הצבאית ([פורסם בנבו], 29.4.12).

במקרה שלפנינו גם קיימת עילה של חשש להימלטות מאימת הדין. העורר הינו תושב בלאטה, מקום בו יכולת האכיפה אינה גבוהה, ולנוכח העונש לו הוא צפוי אם יורשע, קיים תמריץ משמעותי כי יפקיר ממונו ויימלט מאימת הדין (ראו ע"מ 1624/12 ריאחי נ' התביעה הצבאית ([פורסם בנבו], 24.4.12); ע"מ 1256/12 אבו צאלח נ' התביעה הצבאית ([פורסם בנבו], 15.2.12); ע"מ 3677/09 התביעה הצבאית נ' סבאענה ([פורסם בנבו], 6.1.10); ע"מ 2618/09 זמאערה נ' התביעה הצבאית ([פורסם בנבו], 12.7.09).

גם כאשר קיימת עילת מעצר, עדיין מחוייבים אנו לבחון קיומה של חלופת מעצר. במקרה זה, דומני כי השילוב של שתי העילות - הן עילת המסוכנות והן החשש להימלטות מאימת הדין, מצדיקים את שלילתה של חלופת מעצר. ייתכן ולו הייתה מתקיימת כל אחת מהעילות בנפרד,  היה מקום לבחינתה של חלופת מעצר, אולם בהתקיים שתי העילות גם יחד, נדמה כי הכף נוטה לשלילתה של חלופת מעצר.

לפיכך, ומשלא מצאתי עילה להתערבותי בהחלטת בית משפט קמא, הערר נדחה.

ניתנה היום, 14 באוגוסט 2012, כ"ו באב התשע"ב, בפומבי ובמעמד הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: